|
מופע הארנבות של ד"ר קספר התחיל מערב רוק ומחשבים פולחני וטירופי לחלוטין בפאב דיסקוטק. מההתחלה היה זה הקהל שקבע את המהלכים הבאים של שי להב ואורן ברזילי, וגם התקליט החדש הוא תוצר של הופעה ולא של מוסיקה שנכתבה מראש לתקליט. |
|
"הנוער הישראלי רווי האם.טי.ווי. מצביע סוף סוף ברגליו, ובגדול, על להקה ישראלית". את המשפט הזה מתוך עלון יחסי הציבור קראתי דקותיים לפני שהקספרים פלשו לחדרי הצר. תיכננתי היטב את השאלה המתבקשת: האם הנוער הישראלי (בהכללה נוראה) באמת מפזז במופעי הקספרים בהשפעת האם.טי.ווי: האם הקספרים הם מהדורה ישראלית עדכנית ללהקות הרוק האמריקניות, ששוטפות לאחרונה את רשת הרוק הזו. האמת? לא ראיתי את הקספרים בפעולה. לא יודע אם הפסדתי או הרווחתי. ברור, לפני מה שמספרים - שזה כל העניין, ושמזה הם, למעשה, בנו את תקליט הבכורה שלהם, שזו הסיבה שחברת התקליטים שלחה אותם אלי. נעים מאוד. הבחור ששתק רוב הזמן הוא איציק רייזנברג, שמנמן בלונדי בן 19 מהוד השרון. השניים שהלעיטו אותי בנתונים הם שי להב (24), האיש ששר, מנגן בקלידים ומסמפל, ואורן ברזילי (19), בת ימי לשעבר, חולוני בהווה, שפורט ושר. גם צביקה כהן (22) שעל התופים, יוצא מושב לכיש, השמיע שניים שלושה הגיגים. או.קיי. שמעתי את התקליט. רשמתי לעצמי הערות לא מחייבות: רוק עשרה צעיר, רוח נעורים שמנשבת חזק, השפעות גראגנג'יות ופסיכודליות. טקסטים שהם גיבובים על סקס ואהבה ואנ'לא יודע מה, שלא נתנו לי תמונת עולם מסויימת. אני לא יודע אם צריך להתייאש מנושא המילים, כשמדובר בלהקות רוק עכשוויות (ואני לא מתייאש), אבל באמת קשה למצוא חבר'ה שיש להם 'מה להגיד'. שוכבים במיטה, עוצמים עיניים, חולמים סקס, מתנתקים, מתחבקים, בורחים, ואני רוצה להאמין שמה שיש להם בראש זה לא כל מה שיש להם בשירים, כי אחרי הכל מה זה רוקנרול נוסח הקספרים אם לא איזושהי התכייפות התפרקות התפרחחות. כל זה. אם.טי.ווי.? זה כל העניין? לא, לא אומר שי. אנחנו התחלנו לפני הכבלים. אורן: אבל האם.טי.ווי. עזר. שי: כי נוער יכול לקבל בהכי מהירות דברים מבחוץ. דברים טובים? שי: מ-89' עד 92' קרו דברים טובים באם.טי.ווי. התפתחות אדירה. אדירה? אורן: קח את הסטון רוזס, ביסטי בוייס, רד הוט צי'לי. אלו להקות שלקחו איפיונים של הסיקסטיז ותירגמו אותם בצליל של עכשיו. סיאטל? שי: הלהקה היחידה שהשפיעה עלינו היא נירוונה. ואחרות מהעבר? אורן: מחתרת ארגמן, הביטלס, הדלתות, האבנים. ומה עם הזהות שלכם? שי: זה השירים שכתבנו. יש בזה קסם קברטי. קח את קטע הפתיחה, 'הקומיקאים'. אני ואורן התחלנו, למעשה, מצמד קברטי שהופיע במועדון העליה השניה. איך הגעתם ל"העלייה השנייה"? דרך רווית פררה, שעשתה אז יחסי ציבור למועדון. היא היתה שותפה לדירה של שי. שי, אתה הגעת מטבריה, איך נראית תל אביב משם? שי: בגיל 16 היא נראתה כמו ניו יורק. וזה היה החלום - להגיע לתל אביב? לא. החלום היה להישאר בטבריה, אבל מה אתה יכול לעשות. בטבריה. באתי לתל אביב ללמוד קולנוע ונשארתי. צביקה, אתה הגעת מלכיש.... למדתי לנגן תופים בת"א פעמיים בשבוע, וזה היה המפגש הראשון שלי עם העיר. מי הג'ים מוריסון של הקספרים? איציק: העניין הוא לא בכריזמה של הזמר. אורן: גם לא בהתבלטות של כלי וירטואלי אחד. אנחנו כותבים שירים ומופיעים. שי: אנחנו להקה יחידה שיש לה גם שואו עם הרבה זיעה, הצגה הבנוייה על הרבה אנרגיה. משתוללים? אורן: בעיקר ב'בואי דינה' וב'שמלה אדומה', וזה הולך יחד עם הקהל. למשינה אין שואו עם הרבה זיעה? אורן: כן, אבל משינה זה כבר קלאסיקה, מוסד. שי: ההופעה אינה נגמרת בזה שאנחנו מנגנים. כלומר? אורן: זה גם איך שאנחנו נראים. אמרו לנו לא פעם שאנחנו נראים חו"ל. זה מערכת לבוש שתפרתם? אורן: לא, לא. זה טרניגים, חולצות פלאנל, כובעי צמר, משקפי שמש. הקהל אוכל את זה? שי: אוהו. הופענו עכשיו בטבריה. בקהל ישבו גם אבא ואמא שלי, והחבר'ה קפצו בתחתונים על הבמה. וההורים שלך תומכים בזה? כמה שהם יכולים. אני נעזר בהם לאוכל, לשכר דירה, לקניית ציוד. אבל זה גם תמיכה נפשית. נפשית? אורן: אבי (בן 47) דחף אותי לכל הסיפור. מאז שאני זוכר את עצמי, אנחנו שומעים קווין בבית. אבי מת על הרולינג סטונס. כשהוא רואה את קית' ריצ'ארדס בטלוויזיה הוא אומר - ככה צריכים להופיע. זה רוקר אמיתי. בעצם הנושא המשותף לי ולשי היה האבנים המתגלגלות. אין משהו פתטי בלהיות כוכב רוק בגיל 50? אורן: לא כשמדובר במיק ג'אגר. תראה מי שולט באם.טי.ווי. כל הזקנים - מאריק קלפטון ועד פול מקרטני ורוד סטיוארט. אנחנו גם מאוד אוהבים את אריק איינשטיין. כולכם בדירות שכורות? אורן: אני ואיציק גרים אצל ההורים. תגידו, צחקתם על השיר 'שמלה אדומה'? שי: להיפך, יש לנו כבוד לשיר. זו אפילו הצדעה. השתדלנו לא לגעת במנגינה המקורית. אבל הגיטרות מכסחות את השיר? אורן: אבל רק בחלק שנוסף לשיר. מאוד אהבנו את השיר, כמו שאנחנו את הסרט 'הלהקה' שבו שמענו אותו. אנחנו אוהבים גם את השירים הקלאסיים של להקת הנח"ל, לא רק את הדורס. איציק: אנחנו לא מזלזלים בשומדבר. גם נגנים בלהקות שפועלות עכשיו הם חברים. אבל זו תחרות כסח על נתח בעוגת הרוק המקומית.. אורן: כשהתחלנו ברוקסן, הייתי בטוח שכל להקה שונאת את השנייה. היום מתברר שכולם תומכים בכולם. ממש אידיליה... אורן: למה לא? גן חיות מפרגנים לכם? שי: רונן בן טל, המנהל שלנו, הוא גם המנהל שלהם, אז יש פירגון. אתם מאושרים מהתקליט הראשון שלכם? אורן: מאושרים, אבל המינוס הוא שהקלטנו אותו 4 חודשים אחרי שהיינו להקה, ולא הגענו לשיא בנגינה. אז מה היתה הריצה להוציא תקליט? אורן: רצינו להקליט את החומר טרי טרי כמו שבוצע על הבמה. שי: כשכתבנו שירים לא חשבנו על תקליט. כתבנו בשביל ההופעות. זה בפירוש תקליט של הופעה. קיבלנו המון פידבקים מהקהל, וכתבנו שירים בהתאם, כי הרגשנו שהקהל דורש שירים בפילינג מסויים. כמו למשל? שי: היה לנו שיר שנקרא 'מופע הארנבות של דר' קספר', שבינתיים הורדנו אותו. זה הסוג. בהזדמנות זו, תנו הסבר לשם. אורן: צירוף של שטויות. הדבר הכי אמיתי בשם זה 'קספר', דמות קומיקס מסרטים מצויירים. השם 'ארנבות' נתן לנו איזו אסוסיאציה למופע קברטי. ואיפה זה התחיל? אורן: בתקופה מסויימת הופענו בפאב דיסקוט שנקרא 'סדום'. זה היה ארוע פולחני שבטי כזה. הקהל התלבש כמונו, חיקה את התנועות שלנו וידע את כל המילים. אז אולי הקספרים זה יותר תופעה... איציק: יש בזה משהו. תסתכל על הקהל שלנו. הלהקה שלכם היא תוצר של קהל? איציק: זה נכון. שי: לא הלכנו בדרך המקובלת של להקה ששולחת קסטות לחברת תקליטים. דוד לוי (לשעבר מ"נוער שוליים") ראה אותנו בפעולה, נדלק והמליץ לרונן בן טל, שהוא עכשיו המנהל של הלהקה. אורן: מי שהחתים אותנו, קיבל דבר מוכן כולל הכל - תמונות סטילס שצילם צלם אישי שלנו, וידאוקליפים שביים חבר שלנו (שחר ברלוביץ), מפיק כמו דוד לוי, שהיה איתנו מההופעה השניה. מה נתן לכם דוד לוי? אורן: בעיקר עזרה נפשית. נפשית?! שי: כן, יש מצב שלא ידענו בדיוק מה לעשות עם עצמנו, כשאני ואורן עוד הופענו בעליה שניה. איציק: לפעמים אתה גומר הופעה, וצריך מישהו שיבוא ויגיד לך משהו כמו - זה היה אחלה בסדר. דודי היה שם, והוא כזה Cool. אורן: הוא האמא של הלהקה. קראנו לו אמא דודי. מי האבא? אורן: האבא הוא רונן בן טל. דודי הוא אמא, כי הוא רגוע ומלטף. רונן יותר קשוח, אז הוא האבא. ומי הדוד? שי: עובד אפרת. הוא אחד כזה שבא לבקר בחגים. יש לנו גם אומנת, שזה גיל תורן, הטכנאי שלנו, שדואג שלא נשכח שום דבר לפני ההופעה. נחזור לתקליט. השיר "סקס" זה אקט מיני? שי: לא, לא. זה שיר על מערכת יחסים רומנטית שלא מצליחה. המילים, כמו בשירים אחרים, משרתות אווירה. אין לנו עניין בשירי משוררים. אתם בכלל קוראים טקסטים של להקות? שי: נורא תלוי בלהקה. אצל הסמיתס המילים מאוד חשובות. אורן: בתקליט של הרד הוט צי'לי פפרס - חייבים לקרוא טקסטים, כי אלה סיפורים שהמוסיקה מלווה אותם. הרגשתי משהו פסיכודלי בכמה מהשירים. מי זו 'לטיסיה'? אורן: לטיסיה היא בחורה שבאה פעם להופעות שלנו, וערב אחד היא שאלה למה אנחנו לא כותבים עליה שיר. בסוף יצא שיר, אבל זה לא עליה אלא על אהבה עם בובת מין. פסיכודלי זה סמים? אורן: אנחנו נקיים מזה. פעם אחת עצרו אותנו על סמים אחרי הופעה ברוקסן, אבל זו היתה טעות של שוטר סמוי. מפריע לכם שהקהל קופץ בהופעה שלכם. השתוללות מטומטמת? אורן: הקהל הוא שאחראי להצלחת המופע, ואנחנו גורמים לו להיות ככה. שי: ואנחנו מאושרים מזה. אלימות? שי: אנחנו לא מעודדים אלימות. בערד, בהופעה בכיכר היתה אלימות. חיילים הלכו מכות, וזה די דיכא אחרי שהתברר כי מדובר בחברים שלנו. 'בואי דינה' הוא שיר כזה שגורם להשתוללות? אורן: זה שילוב מצויין שיצא לנו עם סמפלרים, סקרצ'ינג, בין רוק למוסיקת מחשבים. זה גם הלהיט הראשון שלנו. אבל גם 'שמלה אדומה' חם מאוד בהופעות. מנין הרעיון ל'בואי דינה'? שי: זה לקוח משיר מסדרת ילדים, כשהטלוויזיה עוד שידרה בשחור לבן. היתה תקופה, כשהיית חולה ונשאר בבוקר בבית, הייתה רואה את הסדרות האלה בטלוויזיה הלימודית. הקליפ הוא שיחזור של פתיח הסדרה. אורן: בהופעות אנחנו עושים את שיר הפתיחה של 'קוק והקוסם' או כמו שהסדרה נקראה - 'דלת הקסמים' וכולם מצטרפים בשיר. יש לכם מוטו של פופ עשרה, רוק נעורים? אורן: מאוד. התקופה הזו היא הכי יפה בחיים, תקופה שאתה כאילו לא חושב על כלום, ובכל זאת חושב על הכל. אתה צעיר ורוצה לעשות כייף, ומצד שני מודאג ממה שהולך לקרות לך אנחנו די תקועים בתקופה הזו. שי: וכשאתה מגיע לגיל 20, אתה מרגיש נעורים מחודשים, אבל בלי כל הדאגות של 'מה יהיה איתי', והעיקר - אין את הנטל של להכין שיעורים. סיימתם תיכון? אורן: אני ואיציק לא סיימנו. אנחנו אנרכיסטים (צוחק), אבל זו תקופה טובה בשבילנו. אנחנו עוברים התבגרות משופרת בלי מבחנים, מחפשים אהבות ומקבלים פידבקים נהדרים של טינאייג'רס. |
