|
להקת מופע הארנבות של ד"ר קספר מוציאה השבוע את תקליט הבכורה שלה. שי להב, הסולן, ואורן ברזילי, הגיטריסט, משרטטים את מסלול היציאה מן הכובע |
|
שי להב ואורן ברזילי החלו להופיע בתל אביב לפני כשנה. החומר שביצע הצמיד היה תוצר של עבודה מלאת קסם בת שבוע בערך, שתחילתה בפגישה מקרית ברחוב. בשלב הזה נדלק עליהם איש נוער שוליים ואור כשדים, דודי לוי, שסיפר להם על הדברים החיוניים למדי לקיומה של להקת פופו. בסיסט ומתופף, למשל. כך קרה, שמופע הארנבות של ד"ר קספר נולדה בתל אביב, למרות החברים בלהקה באים ממקומות אחרים. להב, 24, שירה, קלידים וסמפלרים, גדל בטבריה; ברזילי, 19, שירה וגיטרה, צמח בחולון; איציק רייזנברג, 19, בס, בא מהוד השרון וצביקה כהן, 22, תופים, הגיע ממושב לכיש. עם צבירת התנופה בהופעות החיות, מיהר רונן בן טל לאסוף את החברים תחת כנפיו. אחרי שהושלמו הקלטות האלבום הראשון, שמחה גם חברת הד ארצי לקפוץ על העגלה. שלושת תקליטי השדרים המקדימים ("שמלה אדומה", "בואי דינה" ו"כל יום כל יום") היו להיטים גדולים, והלהקה זכתה במקום הראשון בסקר פופולריות, שערכו מארגני פסטיבל הרוק באילת. מופע הארנבות של ד"ר קספר היא להקת פופ, המשתייכת לז'אנר הדאנס רוק, סגנון שלפני שנתיים הלהיב את העולם. התקליט הראשון שלהם מספק, במודע ובמופגן, עילה לדיון נרחב במושג הציטוט. זה מתחיל בכך שכל מי שצפה בשנה האחרונה בשידורי האם.טי.וי, ובמיוחד בתכנית "יו ראפ", יכול לדעת מהיכן למדו הקספרים לנוע על הבמה ועל סמך מה עיצבו את טעמם בכובעים. אבל עיקר ההשפעות על הקספרים היו, כמובן, מוזיקליות. שי להב: "הכל התחיל אצלי בגיל 16-15, עם מדנס. הם היו המודל שלי לאיך להקה צריכה להיות. אז למדתי שלהקה צריכה להיות עם הרבה אנשים, עם כלי נשיפה, עם בגדים מצחיקים ועל פופ. דרכם גם הכרתי את הסקא. כשנסעתי ללונדון קניתי את ספר התווים שלהם, ובבית למדתי אותו בעל פה. אני גם זוכר שבכל פעם שראיתי קליפ חדש שלהם, למחרת הייתי הולך לבית ספר לבוש כמוהם. כן, גם אם היה מדובר בחליפות ועניבות. "הבאים בתור היו הסמיתס. זו היתה התקופה הדכאונית שלי, והתקליטים של הסמיתס היו מצרך חובה למישהו עם לב שבור. כמוני. זה היה בחופשת הקיץ, והייתי מאוהב. למרות שאז בדיוק התחלתי לגלות את המיניות שלי, היא לא שמה עלי, כמובן. אז כל הזמן שמעתי את הקסטה שלהם. כשהיא היתה באה אלי הביתה - הייתי מכריח אותה - היא כל הזמן אמרה שאני כבר מסריח מהקסטה. אני זוכר שהייתי מתרגם לה את המילים של השירים. אבל איפה, היא בכלל לא הבינה על מה אני מדבר. "אחר כך התחלתי להכיר את הסקיסטיז. הלהקה שהכי אהבתי היתה הדלתות. דרכם למדתי איך מנגנים בס על אורגן, וגם את התווים שלהם למדתי בעל פה. אז כמעט שלא הכרתי את הפינק פלויד. את המי שמעתי פעם ראשונה בשבוע שעבר, ועל הביטלס חשבתי אז שהם מתקתקים. "כשהתחלנו את קספר, מה שהכי הרס אותי היו ההפי מנדייז. לא האמנתי כששמעתי אותם. זה היה מה שחיפשתי; מקצבים של הסיקסטיז (רק אחר כך הבנתי שזה דאנס), גרובים מדהימים, גיטרות של בלוז וזמר הכי מלוכלך בעולם. כאן, מחוץ לרשימה, אני יכול להזכיר את 'שוברט דיפ' של אי.אם.אף. הפעם הראשונה שקניתי קסטה ושמעתי את כולה היתה עם 'שוברט דיפ' אי.אם.אף היו השפעה עצומה על קספר, אבל אחרי חודש כבר חשבתי שהם זבל, בדיוק כמו ההפי מנדייז. בגלל זה בכלל לא נגע לי שהם התפרקו". אורן ברזילי: "קודם כל, אני חייב לומר שמי שהכניס אותי למוסיקה היה אבא שלי, ושהמשפחה שלי היא משפחה של קווין. מאז שיצאתי מהבטן של אמא שלי, אני שומע רק קווין. אבל אף תקליט של קווין לא השפיע עלי. מה שקרה הוא שהנטייה שלהם לרוק כבר הביאה אותי לרוק כבד. "הבן אדם היחידי מהרוק הכבד שממש ממש השפיע עלי הוא אוזי אוסבורן. תקליט המחווה שלו לרנדי רודס, הגיטריאס שלו שמת בתאונת מטוס, היה ממש שלב בחיים שלי. הייתי אז בן 15, ילד רוק כבד. אבל זה לא היה שיער ארוך, זו לא היתה ליפה ארוכה. רעמת שיער מטופחת וארוכה. בכלל, הייתי אחד האנשים היותר מכוערים שלמדו בתיכון. "אחרי שגיליתי את אוסבורן ובלק סאבאת, הגעתי לדלתות. את הדלתות שמעתי כל הזמן. הם היו להקה מדהימה. דרך הדלתות הגעתי לכל הסיקסטיז, אבל את הביטלס הכרתי באמת רק בשנה האחרונה. עד להשנה הכרתי רק את 'לאב מי דו'. "בכיתה י"ב, במהלך המסע שלי בסיקסטיז, כולם דיברו איתי על הנדריקס. התקליט הראשון שלו שקניתי היה 'לייב אט וינטרלאנד'. זה התקליט שאני הכי מושפע ממנו בעולם, מבחינת נגינה. מהתקופה שלו אני זוכר את הסיגריה הראשונה (ואת החברה שלי), ובכלל, את הנסיונות שלי להיות פריק. "הייתי לוקח את כל הזבל שאמא שלי היתה משאירה לעוזרת ולובש אותו, וגם הסתובבתי עם חולצות פרחוניות ושרשראות כאלה. וכמובן, עם השיער. מה שכן, אף פעם לא הייתי פיסניק. גם חשיש לא עישנתי. שמע, אחרי הכל הייתי ילד טוב מבית טוב. אבל מה, הרי כל הרוקרים באים עכשיו מבית טוב. "זה נורא מצחיק, אבל זה יצא ככה שאין לי אף אליל גיטריסט, מלבד הנדריקס. ההשפעה הגדולה עלי היתה תמיד מהפרונטמנים. הדבר שאני הכי אוהב לעשות זה את התנועה של הסולנים, כשהם עומדים מול המיליונים שצורחים. "מהנדריקס הגעתי לרולינג סטונס, הרוקרים הכי גדולים בעולם בעיני. הסטונס השפיעו עלי לא רק מוזיקלית, אלא בעיקר על תפיסת צורת החיים. אחרי שראיתי אותם אמרתי, וואו, זה הרוק, זה ה'סקס סמים ורוקנרול'! אז הבנתי שברוקנרול צריך ללכת עם הרבה בחורות ולהשתולל (לא שאני עושה את זה היום). אני גם זוכר שבכל פעם שאני ואבא שלי ראינו את קית ריצ'רדס, הוא היה אומר, 'ככה תהיה! ככה תהיה! "התקליט שהוציא אותי מהסיקסטיז, והתקליט שאני הכי אוהב בעולם, הוא 'מאדרז' מילק' של הרד הוט צילי פפרז. כשהקשבתי לו בהתחלה אמרתי 'ככה ככה', אבל במשך הזמן פשוט לא האמנתי שיש מוזיקה כזו. באותה תקופה הייתי בלהקה שניגנה בלוז, והייתי נורא ממורמר, כי לא האמנתי שמישהו רוצה לשמוע בלוז היום. ואז גיליתי את הפפרז ואת הפאנק מטאל, ואמרתי זהו, ככה אני רוצה להישמע. |
