|
|
 |
עדיין קצת מתרגשים / עיתון כולנו
"מופע הארנבות של ד"ר קספר", הידועים בכינויים "הקספרים" עלו על הקו וענו על כל שאלותיכם: מה מקור השם המוזר הזה? למה איציק אף פעם לא מדבר? מה עוד הם אוהבים לעשות בחיים? האם הם מאמינים באמונות תפלות? והכי חשוב – מה דעתם על... ארנבות?
|
במבט ראשון, עומדת מולך קבוצה של ארבעה חבר'ה צעירים, שאך השתחררו מהצבא, ומנגנים להנאתם יחד. יש מיליוני הרכבים כאלה, לא? אבל במבט שני, איך לא, מגלים שהארבעה האלה הם הם להקה מגובשת, אחת מהמצליחות ביותר בקיץ הזה.
הלהיט החם ביותר שלהם "את לא מבינה", מתנגן ללא הרף בכל חור. הם מופיעים בקצב היסטרי ובאמתחתם כבר תקליט בכורה.
ובמקביל לכל ההצחלה המטורפת שלהם, הם לא היססו לפנות מזמנם עבור קוראי "כולנו" הנאמנים.
גבירותי ורבותי, קבלו אותם: "מופע הארנבות של ד"ר קספר", בהרבב מלא של:
שי להב – שירה, אורן ברזילי – שירה וגיטרה, צביקה כהן – מתופף ואיציק רייזנברג – גיטרה בס.
הנה הם ושאלותיכם...
יותם יעקוביאן, 10, רעננה: למה בחרת בשם המוזר שלכם ומה פירושו? איך הוקמה הלהקה?
אורן: " לשם אין פירוש. זה פשוט צירוף של כלמיני מילים שעלו לנו למח. זה היה כל כך שולי, שאני אפילו לא זוכר מתי החלטנו על השם...גם הלהקה הוקמה בגלל צירוף מיקרים מצחיק. אני ושי נפגשנו והתחלנו לכתוב שירים. מאוחר יותר פגשנו את איציק ועוד מתופף אחד, שכבר הספיק לעזוב אותנו, ואיציק הביא את צביקה, שהוא המתופף הנוכחי."
נגם דגן ועמרי סמדר, בני 11, אלון הגליל: איזה סוג מוסיקה אתם אוהבים לשמוע? האם תסכימו להופיע ביישוב שלנו?
שי: "אני אוהב בעיקר מוסיקה של שנות ה-60 ואת להקת Metallica.
אורן: "עכשיו אני שומע רק אריק איינשטיין ו-Sonic Youth.
צביקה: " אני אוהב בעיקר את להקת "הפיקסיז".
איציק: "מוסיקה של שנות ה-60"
איציק: אנחנו נשמח להופיע בכל מקום. רק שיתאמו איתנו מראש.
עידו רוזן, בן 13, רמת-דוד: האם אפשר לשלוח מכתבים,אם כן – לאן, ומה הסיכוי שאקבל תשובה?
שי: אפשר לשלוח מכתבים לרח' דניאל פריש 1 בת"א, ולכתוב על המעטפה: עבור די.בי. הפקות.
אם המכתב יהיה רציני ומעניין נענה עליו בהרחבה.
איציק (צוחק): "קצת כנות – לא נענה ודי!!!"
ערבה דבורין, בת 14, אלון הגליל: למה איציק אף פעם לא מדבר?
איציק: "פשוט אין לי מה להגיד!"
-מתי תוציאו את התקליט השני?
אורן: "לוקח המון זמן להגיע לתקליט שני, כי יש לנו כבר דרישות שונות מעצמנו, בתור להקה.
חוצמזה, עכשיו אנחנו לא יכולים לעבוד על תקליט חדש בגלל הלחץ בהופעות.
שי: "הוצאנו ת'תקליט הזה רק לפני חודש וחצי. קודם כל, שיכירו את התקליט הראשון כמו שצריך, רק מאוחר יותר נוציא עוד תקליט".
אשר דורה, בן 11 וחצי, ראשון לציון: כיצד נוצר בשיר בשימלה אדומה?
שי: "זה שיר מלפני 20 שנה, ששרה להקת הנח"ל. שהיינו ילדים, מאוד אהבנו את השיר, אז לחדש אותו.
הוספנו לשיר עוד בית אחד של "את לא מבינה..." שהוא ההסתכלות שלנו על השיר הישן."
אייל פאנקר, בן 11, גרנות: מה תוכניותיכם לעתיד?
אורן ושי: "אנחנו עובדים עכשיו על שירים חדשים שיצאו בזמן הקרוב כתקליט שדרים לרדיו."
לירן בראון, בת 12, חולון: איך אתם מרגישים כשאתם עולים לבמה? מה עבר עליכם בהופעה הראשונה?
צביקה: "זאת הרגשה מאוד טובה. לפעמים קצת מתרגשים או פוחדים, חשוב לציין שהכל תלוי בקהל.
ההופעה הראשונה הייתה ברוקסן. אני זוכר שאיציק לקח אותי טרמפ, פתאום נתקע האוטו, הזמן טס, וכמעט איחרנו להופעה.
שי: "בדרך להופעה, יש את הזמן של ה'ביחד' במכונית ומאחורי הקלעים. רגעים משעממים לאללה.
כשאנחנו מגיעים לאולם או לרחבה ורואים את כל הקהל מחכה לנוע ומריע, זה מחזיר לנו שוב את המרץ.."
אהוד פייכר, בן 11, גבעת אלה: נפצעתם פעם בהופעה?
שי: " בדר"כ, בסוף כל הופעה, אנחנו משתגעים על הבמה, קורה לפעמים שנתקעת גיטרה בראש, או שצביקה המתופף פוגע בעצמו עם מקלות תיפוף. הכל בטעות כמובן..."
יוני שחר, בן 13, תל אביב: מה הייחוד שלכם לעומת שאר הלהקות?
צביקה: השירים שלנו, דרך ההופעה שלנו והסגנון בו אנחנו מציגים את השירים. זה מה שמייחד אותנו.
נעם ברקוביץ', בן 11, בית השערים: איזו להקות אהבתם בצעירותכם?
אורן: "אני זוכר שאהבתי את Queen. אני זוכר שממש הערצתי אותם.
צביקה: "אני אהבתי את 'גזוז'.
שי: "נראה לי שהערצתי את צביקה פיק."
אביטל ברטל, בן 9, מוצא עילית: איך אתם מגיבים לתופעת ההערצה אליכם?
אורן (בצחוק): "מגיבים באלימות..."
שי: "חשוב שכולם יבינו שאנחנו בני אדם רגילים. תופעת ההערצה, היא דבר לגיטימי וטוב, וזה גם מה שמעלה אותנו לפיסגה. אבל הכל במידה."
ליאת אבני, בת 14, פתח-תקווה: איך הגעתם לפופולאריות הזאת? אגב, אתם גדולים!!!
שי: "הופענו המון לפני הוצאות ובדקנו מה מרגיש הקהל כלפי השירים שלנו. שראינו שהקהל מתלהב ונהנה, החלטנו להריץ אותם לרדיו וכך התפתח התקליט. בזמן אותן הופעות צברנו לעצמנו קהל שמגיע להופעות בקביעות.
כולם: "ליאת, תודה על המחמאה ואנחנו בטוחים שגם את גדולה..."
להבת זוהר, בת 11, מבשרת ציון: איך זה להפוך מלהקה אלמונית ללהקה מצליחה כל כך?
איציק: זה כיף מאוד ולפעמים נדמה, שהפכנו ללהקה פופולארית בין לילה. זה לא נכון. ההצלחה הייתה תהליך ארוך וממושך. זה לא נפל עלינו משמיים.
-איזה תחביבים יש לכם חוץ ממוסיקה?
שי: "ההתעסקות בלהקה לוקחת המון זמן: חתימות למעריצים, ראיונות לעיתונים, חזרות למופעים ועוד דברים הכרחיים שיבטיחו את המשך ההצלחה. אם כבר יש לכל אחד מאיתנו זמן, הוא משקיע אותו בחברים, בהורים ובכלל, במשפחה".
גידי גרוסמן, בן 12, מבשרת-ירושלים: מהו תאריך הלידה של כל אחד מכם?
צביקה: "אני נולדתי ב 24.7.70. אה, לא לשכוח לשלוח לי מתנה. סתאאאאאם!"
שי: "נולדתי ב 15.9.68."
איציק: "אני נולדתי ב- 2.4.73 ואני רוצה ליומולדת גיטרה חשמלית. לא, סתם צחקתי..."
אורן: "אני נולדתי ב- 12.6.73.
שיר ורון, בת 14, ירושלים: האם אתם מאמינים באמונות תפלות, ואם כן, כיצד זה משפיע על דרך ההופעות שלכם?
כולם: "לא מאמינים באמונות טפלות ואין לנו שום גישה אל זה".
-למה התכוונתם כשאמרתם ב"בוקר טוב ישראל" ש"הקהל שלנו הוא כמו כלב נאמן"? דרך אגב, הרבה מעריצים נפגעו מזה מאוד!
שי: "את זה צריכים לשאול את איציק, כי הוא אמר את זה"
איציק: "זה היה בגלל שהייתי עייף ולא שלטתי בעצמי, אין לזה שום קשר למה שאני חושב באמת..."
צביקה: "הרי כבר הזכרנו כמה פעמים שאנחנו מודעים לעובדה שהקהל הוא זה שהעלה אותנו והוא גם זה שיכול להוריד אותנו..."
-אתם שומעים את התקליט שלכם הרבה?
אורן: "קשה לי לשמוע את הביצוע של השירים בתקליט. זה מאוד שונה ממש שאני שר על הבמה. זה הבדל שקשה לי להשלים איתו."
איציק: "בדרך כלל, שומעים מוסיקה כשפנויים ושקטים. קשה לי לשמוע את התקליט בשקט ובנחת, כי אז אני נזכר בכל העבודה הקשה שהשקענו בו. זה מפריע קצת."
-יש לכם מסר לקוראי "כולנו"?
צביקה: "תבואו להופעות שלנו, ותהנו ממוסיקה טובה."
אורן: "תהיו בריאים!"
איציק: "חג שמח, למרות שלא חג..."
שי: "תשלחו לנו הרבה מכתבים ותשמעו את השירים שלנו."
לקינוח, ממש לפני שניפרדנו מהלהקה, נאותו הארבעה להסגיר עת כינויי החיבה (ההצקה) המוצמדים לכל אחד מהם:
איציק: חוגלי, טום-טום
צביקה: רמזור וסומסום
אורן: עץ אורן, אוזן, ברזילי
שי: נטול כינויים (וזה לא כינוי...)
|
|
|
|
